ברטנורא על משנה מעשר שני· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֲפִלּוּ לְהוֹלִיכוֹ לִירוּשָׁלַיִם, לְפִי שֶׁהוּא קֹדֶשׁ. וּסְתָם מַתְנִיתִין כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר מַעֲשֵׂר [שֵׁנִי] מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא:
וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ. לֹא יֹאמַר לוֹ הֵילָךְ יַיִן וְתֵן לִי שֶׁמֶן, שֶׁמֶן וְתֵן לִי יַיִן:
וְאֵין שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ. סֶלַע שֶׁל חֻלִּין כְּנֶגֶד סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה:
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. לְעֵיל אַיְרֵי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְהָכָא קָמַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ בִירוּשָׁלַיִם שֶׁקּוֹנִין בְּדָמָיו מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲלִיף:
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת. אֲפִלּוּ אוֹתָן פֵּרוֹת דְּמַעֲשֵׂר דִּידְהוּ לֹא הֲוֵי אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:
אֲבָל נוֹתְנִים זֶה לָזֶה מַתְּנַת חִנָּם. כְּגוֹן שֶׁמַּזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְדִבְרֵי הַכֹּל הִיא, אֲבָל לָתֵת לוֹ בְּמַתָּנָה מַמָּשׁ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מַתָּנָה כְּמֶכֶר אָסוּר: