ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
בַּמֻּקְדָּשִׁין אֶלָּא בְהֵמָה וּכְלֵי שָׁרֵת. בְּהֵמָה תְמִימָה, בֶּהֱמַת [קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ] תְּמִימָה. דְּהָנֵי לָאו לִפְדִיָּה קַיְמֵי וְלָאו בְּנֵי פְגִימָה נִינְהוּ, שֶׁאֲפִלּוּ רָכַב אֶחָד עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְהִכְחִישָׁהּ אוֹ תָלַשׁ מִן צַמְרָהּ, עֲדַיִן רְאוּיָה הִיא לְקָרְבָּן, וְיֶשׁ בָּהּ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. וְכֵן שָׁתָה אֶחָד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, אֲפִלּוּ אִם פְּגָמוֹ וּפְחָתוֹ, כֵּיוָן (דקדוש) [דִּקְדֻשַּׁת הַגּוּף] הוּא וְלָאו לִפְדִיָּה קָאֵי, רָאוּי הוּא עֲדַיִן לְשֵׁרוּת וְיֶשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. אֲבָל קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת כְּגוֹן בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת, אֵין בָּהֶם מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל, מִשּׁוּם דִּבְנֵי פְדִיָּה נִינְהוּ, וְכֵיוָן שֶׁמָּעַל בּוֹ אֶחָד שֶׁהוֹצִיאוֹ לְחֻלִּין, תּוּ לֵית בָּהּ מְעִילָה:
רַבִּי אוֹמֵר כָּל דָּבָר. שֶׁאֵין לוֹ פְגָם, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָל, דְּהַיְנוּ כָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ פִדְיוֹן כִּי הָנֵי דַאֲמַרַן, אֲפִלּוּ פְגָמוֹ יֶשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. וְאִיכָּא בֵין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ תְּמִימִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַעֲלֵי מוּמִים וְעָבַר וּשְׁחָטָן קֹדֶם פְּדִיָּה. רַבִּי אוֹמֵר יִקָּבְרוּ, מִשּׁוּם דְּבָעוּ הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה וְלֹא אֶפְשָׁר דְּהָא מֵתוּ, הִלְכָּךְ יִקָּבְרוּ, וְכֵיוָן דְּלֹא הָווּ תוּ בְנֵי פְדִיָּה יֶשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל הַנֶּהֱנֶה מֵהֶן לְאַחַר שְׁחִיטָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִפָּדוּ, דְּלֹא בָעוּ הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, וְכֵיוָן דִּקְדֻשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ אֵין בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: