ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
וּפָגַם בְּכַחֲצִי שִׁעוּר. כְּגוֹן לָבַשׁ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ בַּהֲנָאַת שִׁעוּר שָׁוֶה חֲצִי פְרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְרוּטָה, שֶׁקָּרַע בּוֹ וּפְגָמוֹ כְשִׁעוּר חֲצִי פְרוּטָה:
שֶׁנֶּהֱנָה בְשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד. שֶׁיֶּשׁ בּוֹ פְגָם וְלֹא פָגַם:
וּפָגַם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר. כְּגוֹן שָׁפַךְ מַשְׁקֶה שֶׁל קֹדֶשׁ וְלֹא נֶהֱנָה:
הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל עַד שֶׁיֵּהָנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה וְיִפְגֹּם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד. בְּעַצְמוֹ, וְיִהְיֶה דָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ פְגָם. דְּבִמְעִילָה כְתִיב (ויקרא ה) וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה, וּבְאוֹכֵל תְּרוּמָה כְתִיב (במדבר יח) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא, מַה חֵטְא הָאָמוּר בְּאוֹכֵל תְּרוּמָה פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה, וּבְמַה שֶּׁפָּגַם נֶהֱנָה, אַף חַטָּאת הָאָמוּר בִּמְעִילָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה וּבְאוֹתוֹ דָבָר בְּעַצְמוֹ שֶׁפּוֹגֵם נֶהֱנֶה וְלֹא בְדָבָר אַחֵר: