ברטנורא על משנה מעילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִצְטָרְפִין. שֶׁאִם אָכַל חֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה וַחֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה, מִצְטָרְפִין לִלְקוֹת אֶת הָאַרְבָּעִים. אִי נַמִּי, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מְעֹרָבִים יַחַד שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הֶתֵּר, מִצְטָרְפִים לֶאֱסֹר בַּיָּבֵשׁ בְּמָאתַיִם, וּבַלַּח בְּנוֹתֵן טַעַם:
אֵינָן מִצְטָרְפִין. כֵּיוָן דִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת נִינְהוּ. אֶלָּא אִם יֵשׁ בַּקְּדֵרָה לְבַטֵּל טַעַם הָעָרְלָה בִפְנֵי עַצְמָהּ וְטַעַם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הַכֹּל מֻתָּר. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַבֶּגֶד. שֶׁהוּא מִטַּמֵּא שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה:
וְהַשַּׂק. שֶׁהוּא מִטַּמֵּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה:
וְהָעוֹר. חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה:
וְהַמַּפָּץ. שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה. הַבֶּגֶד מִצְטָרֵף לַשַּׂק שֶׁקַּל הֵימֶנּוּ, לִטַּמֵּא בְאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וְכֵן כָּל אֶחָד מִצְטָרֵף לַקַּל. וְכֻלָּן מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה לִטַּמֵּא כְשִׁעוּר הַטֻּמְאָה הַקַּלָּה, אֲבָל לֹא הַקַּל עִם הֶחָמוּר:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִים לִטַּמֵּא מוֹשָׁב. כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דַּאֲמַרַן לְעֵיל דְּכָל שֶׁאֵין שִׁעוּרָן שָׁוֶה אֵינָן מִצְטָרְפִין, הָכָא מִצְטָרְפִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁעוּרָן שָׁוֶה, הוֹאִיל וְהֵן שָׁוִין לְדָבָר זֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן רָאוּי לִטַּמֵּא בְּמוֹשַׁב הַזָּב הִלְכָּךְ מִצְטָרְפִין לְטֻמְאַת מוֹשָׁב: