ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ז
עַל פֶּתַח הַבַּיִת. אֵצֶל פֶּתַח הַהֵיכָל בִּכְנִיסָתוֹ. וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים שָׁם אֶלָּא לְהַרְאוֹת שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, דְּעַכְשָׁיו מַנִּיחִין עַל שֶׁל שַׁיִשׁ וּמִיָּד נוֹשְׂאָן לַהֵיכָל וּמְסַדְּרָן עַל שֶׁל זָהָב שֶׁל מֹשֶׁה:
וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ. עַד שֶׁיֻּקְטְרוּ בְּזִיכִים, כִּדְקָתָנֵי לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן. דְּהָכִי עָדִיף טְפֵי דְּאוֹתָן שֶׁמְּסַדְּרִים הָעֲבוֹדָה יִהְיוּ בַּצָּפוֹן:
אֵלּוּ מוֹשְׁכִין. וְעַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ מִן הַשֻּׁלְחָן אֵלּוּ מַנִּיחִין:
אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין. וְאֵלּוּ עַצְמָן מַנִּיחִין אַחַר שֶׁנָּטְלוּ:
אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד. דְּסָבַר רַבִּי יוֹסֵי דְּאֵין תָּמִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יָלִין שֻׁלְחָן לַיְלָה אֶחָד בְּלֹא לֶחֶם:
וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. מִשְׁמָר הַיּוֹצֵא חוֹלֵק עִם מִשְׁמָר הַנִּכְנָס:
חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. שֶׁדִּין לֶחֶם הַפָּנִים לְאָכְלוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת שֶׁנּוֹטְלִים אוֹתוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, וְעַכְשָׁיו אֵין יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית:
הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעָרֶב. וְאֵין מַמְתִּינִים לְחַלְּקוֹ לְמָחָר מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסַל בְּלִינָה לְאַחַר זְמַנּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק:
הַשָּׂעִיר. שֶׁל מוּסָף שֶׁהוּא חַטָּאת וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
נֶאֱכָל לָעָרֶב. בְּלֵילֵי שַׁבָּת. שֶׁזְּמַנּוֹ לְיוֹם וְלַיְלָה עַד חָצוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְבַשְּׁלוֹ בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:
הַבַּבְלִיִּים. כֹּהֲנִים שֶׁעָלוּ מִבָּבֶל. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּלֹא בַּבְלִיִּים הָיוּ אֶלָּא אַלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. וְעַל שֵׁם שֶׁשּׂוֹנְאִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּבְלִיִּים, קָרְאוּ לָאַלֶכְּסַנְדְּרִיִּים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה רַעַבְתָנוּת בַּבְלִיִּים:
הָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי. כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת:
מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה. וְאֵינָן קָצִים לֶאֱכֹל הַבָּשָׂר כְּשֶׁהוּא חַי: