ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ו
מֻפְצָלִין. לָתֵת רָאשֵׁי קָנִים בְּאוֹתָן פִּצּוּלִים. וּכְמִנְיַן הַקָּנִים כָּךְ מִנְיַן הַפִּצּוּלִים:
אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה. שֵׁשׁ חַלּוֹת שֶׁהָיוּ בְּסֵדֶר הַמַּעֲרֶכֶת. לְאַרְבָּעָה מֵהֶן לְכָל אַחַת שְׁלֹשָׁה קָנִים, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר קָנִים, וְהָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא שְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשְּׂאוֹי, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. הַחַלָּה הַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ צְרִיכָה כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁמֻּנַּחַת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן:
לֹא סִדּוּר קָנִים. בַּמַּעֲרָכָה הַחֲדָשָׁה:
וְלֹא נְטִילָתָן. מֵעַל הַיְשָׁנָה, דּוֹחֶה שַׁבָּת:
נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן. מִבֵּין כָּל לֶחֶם וְלֶחֶם, וּמַנִּיחָם לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וּלְמָחָר מְסַדֵּר הַלֶּחֶם, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹתֵן הַקָּנִים בֵּין כָּל לֶחֶם כְּמִשְׁפָּטָן:
אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בָּיִת. מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב הָיוּ מֻנָּחִין בְּאָרְכָּן. חוּץ מִן הָאָרוֹן שֶׁאָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, שֶׁהַבַּדִּים שֶׁבָּאָרוֹן הָיוּ בּוֹלְטִים וְדוֹחֲקִין בַּפָּרֹכֶת וְדּוֹמִין כִּשְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במלכים א ח) וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ, וְהַבַּדִּים לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן הָיוּ מֻנָּחִים, דְּאִלּוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן הָיוּ בַּדִּים לֹא הָיָה בֵּין בַּד לְבַד אֶלָּא שִׁעוּר רֹחַב הָאָרוֹן דְּהַיְנוּ אַמְּתָא וּפַלְגָּא, וּתְרֵי גַּבְרֵי הַנּוֹשְׂאִים בִּשְׁנֵי בַּדִּים אֶת הָאָרוֹן שְׁנַיִם מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכָּאן לֹא הֲווּ מָצֵי לִכָּנֵס בֵּין בַּד לְבַד, אֶלָּא וַדַּאי לְרָחְבּוֹ נְתוּנִים, וְהֵם הָיוּ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב שֶׁהֲרֵי הָיוּ דּוֹחֲקִים בַּפָּרֹכֶת, נִמְצָא אָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת: