ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ה
אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. כְּדִכְתִיב (שמות כח) אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר שֶׁל כֵּלִים בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים הִיא:
נוֹתֵן אָרְכּוֹ. שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן:
וְכוֹפֵל. הַלֶּחֶם, טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה לְמַעְלָה בַּגֹּבַהּ מִכָּאן וּמִכָּאן. וְהֵן הֵן הַקְּרָנוֹת. וְנִמְצְאוּ זְקוּפוֹת בְּשָׁוֶה לִשְׂפַת הַשֻּׁלְחָן:
וְנִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. וְרָחְבּוֹ מַחֲזִיק חֲצִי אֹרֶךְ שֶׁל שֻׁלְחָן, וּכְשֶׁהָיָה מְסַדֵּר אַחֵר אֶצְלוֹ נִמְצָא שֻׁלְחָן כֻּלּוֹ מָלֵא:
אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר. רַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר כָּל אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וְקֶרֶן מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְהַסּוֹבֵב וְהַיְסוֹד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה. בְּהָא מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר:
וּטְפָחַיִם רֶוַח בָּאֶמְצָע. בֵּין שְׁנֵי הַסְּדָרִים. דְּרֹחַב הַלֶּחֶם לֹא הֲוֵי אֶלָּא חֲמִשָּׁה, שְׁנֵי הַסְּדָרִים מַחֲזִיקִין עֲשָׂרָה בַּשֻּׁלְחָן לְאָרְכּוֹ, פַּשׁוּ לְהוּ טְפָחַיִם רֶוַח בֵּין סֵדֶר לְסֵדֶר, שֶׁתְּהֵא רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שָׁם. בְּאוֹתוֹ רֶוַח שֶׁבֵּין סֵדֶר לְסֵדֶר נוֹתְנִים הַבְּזִיכִים:
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת. וְעַל, מַמָּשׁ מַשְׁמַע:
וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה. וְהַיְנוּ סָמוּךְ, הָכָא נַמִּי עַל סָמוּךְ. וַהֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל: