ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ד
יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בִּפְנִים. בִּמְלַאכְתָּן שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהֶן בִּפְנִים טְעוּנִים כְּלִי. לַאֲפוֹקֵי עַל גַּבֵּי טַבְלָא. וּבִמְלַאכְתָּן שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּגוֹן לִישָׁתוֹ וַעֲרִיכָתוֹ שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, אֵינוֹ טָעוּן כְּלִי:
וְקַרְנוֹתֵיהֶן. שֶׁהוּא מַדְבִּיק בָּצֵק לְכָל דֹּפֶן כְּמִין קַרְנַיִם, וְאֹרֶךְ הַקֶּרֶן יוֹצֵא אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה. בֵּין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְלֶחֶם הַפָּנִים בֵּין בְּשִׁעוּר אֹרֶךְ וְרֹחַב בֵּין בְּשִׁעוּר הַקְּרָנוֹת. בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָרְכּוֹ שִׁבְעָה וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְקַרְנוֹתָיו אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. וְסִימָנָךְ זד"ד. וְלֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. וְסִימָנָךְ יה"ז. וְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה לָתֵת סִימָנִים, כְּמוֹ דצ"ך עד"ש באח"ב:
שֶׁיְּהֵא לוֹ פָנִים. דְּפָנוֹת. [שֶׁיְּהֵא לוֹ פִּנִּים זָוִיּוֹת] וְהֵן הֵן הַקַּרְנַיִם: