ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ב
לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים. לֹא אִתְבְּרִירָא טַעֲמָא דְּהָא מִלְּתָא בַּגְּמָרָא אַמַּאי לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים:
וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. אֲפִיָּתָן:
וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגִי. רַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁהוּא מָקוֹם סָמוּךְ לְהַר הַבַּיִת מִחוּץ, שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹפִים הַמְּנָחוֹת. מִלְּשׁוֹן פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ. וְאֵין הֲלָכָה אֶלָּא כְּדִבְרֵי תַּנָּא קַמָּא: