ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה א
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לֶחֶם הַפָּנִים נִלּוֹשׁ אֶחָד אֶחָד. דִּכְתִיב בֵּיהּ (ויקרא כד) שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת, מְלַמֵּד שֶׁנִּלּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִיָּתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וְשַׂמְתָּ אֹתָם, שִׂימָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מֵהֶם דְּהַיְנוּ בַּתַּנּוּר תְּהֵא בִּלְשׁוֹן אוֹתָם, דְּמַשְׁמַע שֶׁהָיָה נוֹתֵן שְׁנַיִם בִּשְׁנֵי דְּפוּסִים יַחַד בַּתַּנּוּר. יָכוֹל אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשַׂמְתָּ אֹתָם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וְשַׂמְתָּם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשַׂמְתָּ אֹתָם, אוֹתָם אַתָּה נוֹתֵן שְׁנַיִם שְׁנַיִם בַּתַּנּוּר וְאִי אַתָּה נוֹתֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶלָּא אֶחָד אֶחָד:
וּבִטְפוּס. כְּמוֹ דְּפוּס, פורמ"א בְּלַעַ"ז. כְּמִין תֵּבָה שֶׁנִּטַּל כִּסּוּיָהּ וּשְׁתֵּי דָּפְנוֹתֶיהָ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, כָּךְ הַלֶּחֶם הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי דְּפָנוֹת וְשׁוּלַיִם רְחָבִים, וּמְתַקֵּן הַבָּצֵק בְּתוֹךְ הַדְּפוּס שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי כְּעֵין הַדְּפוּס:
וּכְשֶׁהוּא. רוֹדֶה אוֹתָן מִן הַתַּנּוּר:
נוֹתְנָן בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ. וְיִשָּׁבְרוּ. נִמְצָא שְׁלֹשָׁה דְפוּסִים הֵן, אֶחָד כְּשֶׁהִיא בָּצֵק, וְאֶחָד הָיָה לָהּ בַּתַּנּוּר כְּשֶׁהִיא נֶאֱפֵית, וְאֶחָד כְּשֶׁהוּא רוֹדָהּ מִן הַתַּנּוּר נוֹתְנָהּ בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל: