ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
שֶׁהָיָה גוֹדְשָׁהּ בְּתוֹכָהּ. כְּשֶׁהָיָה מָחוּק הָיָה מַחֲזִיק כִּשְׁאָר עִשָּׂרוֹן גָּדוּשׁ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר בְּרֵישׁ פִּרְקִין עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, אֶחָד מָחוּק וְאֶחָד גָּדוּשׁ. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
בֵּרוּצֵיהֶן. גָּדְשָׁן. דְּלַח נַמִּי אִיכָּא גֹּדֶשׁ פּוּרְתָא:
מִדּוֹת הַלַּח בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ בֵּרוּצֵיהֶן חֹל. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהַאי תַּנָּא סָבַר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, הִלְכָּךְ שְׂפַת הַכְּלִי מְקַדְּשָׁן לַבֵּרוּצִין. מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, הִלְכָּךְ בֵּרוּצִין שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם מְשִׁיחָתָן לֹא קַדְּשֵׁי:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִדַּת הַלַּח קֹדֶשׁ. דְּסָבַר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ:
מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ חֹל. דְּלֹא נִמְשְׁחוּ כָּל עִקָּר. וּמִיהוּ מַה שֶּׁמּוֹדְדִים בָּהֶן קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַפֶּה. וְגַבְרָא לְמַאי דְּצָרִיךְ מְקַדֵּשׁ בַּפֶּה, בֵּרוּצִין לֹא מְקַדֵּשׁ לְהוּ דְּלֹא צְרִיכֵי לֵיהּ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא מִשּׁוּם זֶה. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר אִידִי וְאִידִי נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. וְהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּלַח נֶעְכָּר, מַה שֶּׁבְּשׁוּלֵי הַכְּלִי כְּשֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו נֶעְכָּר וּמִתְעָרֵב וְנִבְלָל וְעוֹלֶה מִלְּמַעְלָה, וְנִמְצָא שֶׁכְּבָר קָדְשׁוּ הַבֵּרוּצִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי:
וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעְכָּר. אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, הִלְכָּךְ מַה שֶּׁבִּפְנִים קָדוֹשׁ וּמַה שֶּׁבַּחוּץ אֵינוֹ קָדוֹשׁ: