ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה בִּפְנִים. לִפְנִים מִן הָעֲזָרָה:
וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פַּאגִי. רַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ חוּץ לַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. [אֲבָל חוּץ לָעֲזָרָה קָדוֹשׁ]. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב (ויקרא ז) וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת, דְּמַשְׁמַע לִכְאוֹרָה שֶׁיְּהֵא הַלֶּחֶם אֶצְלָהּ בִּשְׁעַת זְבִיחָה, לֹא דָרְשִׁינַן עַל בְּסָמוּךְ. וְרַמְבַּ"ם גּוֹרֵס בֵּית בַּגִּי. וּמְפָרֵשׁ שֶׁהוּא מָקוֹם קָרוֹב לְהַר הַבַּיִת אֶלָּא שֶׁהוּא חוּץ לְחוֹמַת הַר הַבַּיִת וְשָׁם אוֹפִים הַמְּנָחוֹת. וְעַל שֵׁם כָּךְ הָיוּ קוֹרִים לוֹ בֵּית בַּגִּי. לְשׁוֹן פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ:
עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ בַתַּנּוּר. לָאו לֶחֶם נִינְהוּ. אֶלָּא עִסָּה בְּעָלְמָא:
שְׁחָטָהּ. עַל מְנָת לְאָכְלָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, קָדַשׁ הַלֶּחֶם וְנִפְגַּל. עַל מְנָת לְאָכְלָהּ חוּץ לִמְקוֹמָהּ, קָדַשׁ הַלֶּחֶם וְנִפְסַל. וְטַעֲמָא דְּקָדַשׁ הַלֶּחֶם, מִשּׁוּם דִּפְסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְקַיְמָא לָן כָּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ:
שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה לֹא קָדַשׁ הַלָּחֶם. דִּפְסוּלוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה הוּא:
שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קָדָשׁ. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּדֻקִּין שֶׁבָּעַיִן, דִּבְכִי הַאי מוּמָא סָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הוֹאִיל וְאֵין מוּמָן נִכָּר, הִלְכָּךְ קָדַשׁ הַלֶּחֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם, דִּכְתִיב (ויקרא ז) עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, עַל זֶבַח שֶׁנִּזְבַּח לְשֵׁם תּוֹדַת שְׁלָמָיו:
וְכֵן אֵיל הַמִּלּוּאִים. לְפִי שֶׁהֵן הָיוּ תְּחִלָּה לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת נָקַט אֵיל הַמִּלּוּאִים. וְהוּא הַדִּין לְאֵיל נָזִיר, דְּמִלּוּאִים כְּקָרְבַּן יָחִיד הֵן חֲשׁוּבִים: