ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
הָעֹמֶר הָיָה בָא עִשָּׂרוֹן מִשָּׁלֹשׁ סְאִין. מִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁמְּבִיאִין מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח הָיוּ קוֹצְרִין שָׁלֹשׁ סְאִין דְּהַיְנוּ אֵיפָה שְׂעֹרִים, וְטוֹחֲנִין אוֹתוֹ, וּמְנִיפִין אוֹתוֹ בְּנָפָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים עַד שֶׁמַּעֲמִידִים סָלְתּוֹ עַל עִשָּׂרוֹן שֶׁהִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְטַעֲמָא דְּבָעֵי עִשָּׂרוֹן שֶׁל עֹמֶר שָׁלֹשׁ סְאִים שֶׁל שְׂעֹרִים, כֵּיוָן דְּמִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה הוּא וְשֶׁל שְׂעֹרִים יֵשׁ בָּהֶן סֻבִּין הַרְבֵּה וְסֹלֶת מֻעָט וְלֹא אָתֵי עֶשְׂרוֹנוֹ מֻבְחָר אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ סְאִין:
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים מִשָּׁלֹשׁ סְאִין. כֵּיוָן דְּמֵחִטִּים קָאָתוּ, אַף עַל גַּב דְּמִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה אָתְיָין, דְּבַעֲצֶרֶת תְּבוּאָה שֶׁל חִטִּין חֲדָשָׁה הִיא, אֲפִלּוּ הָכִי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים מֻבְחָרִים אָתוּ מִשָּׁלֹשׁ סְאִין:
לֶחֶם הַפָּנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנִים. דְּהָכִי כְּתִיב (ויקרא כד) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת:
מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְאִים. כֵּיוָן דְּמֵחִטִּין אָתוּ וּמִתְּבוּאָה יְשָׁנָה, נָפֵיק עִשָּׂרוֹן מֻבְחָר מִסְּאָה: