ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
שִׁיפָה. שֶׁמְּשַׁפְשֵׁף הַחִטָּה בֵּין יָדוֹ לַכְּלִי כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לְהָשִׁיר קְלִפָּתָהּ:
בְּעִיטָה. שֶׁבּוֹעֵט בָּעֳבִי אֶגְרוֹפוֹ אוֹ בָּעֳבִי פַּס יָדוֹ. וְהָיָה שָׁף אַחַת וּבוֹעֵט שְׁתַּיִם, שָׁף שְׁתַּיִם וּבוֹעֵט שָׁלֹשׁ, וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כַּסֵּדֶר הַזֶּה עַד שֶׁגּוֹמֵר חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטוֹת לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפוֹת:
הָכִי גָּרְסִינַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּבָּצֵק. כְּלוֹמַר, שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּבָּצֵק וְלֹא בַּחִטִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
עֶשֶׂר עֶשֶׂר חַלּוֹת. וּמִנְחַת סֹלֶת נַמִּי אַף עַל גַּב דְּקֹדֶם אֲפִיָּה נִקְמֶצֶת, אֲפִלּוּ הָכִי עֶשֶׂר חַלּוֹת הִיא בָּאָה:
לֶחֶם הַפָּנִים. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת:
וַחֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל. נֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים חָק עוֹלָם וְנֶאֱמַר בַּחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל חָק עוֹלָם, מַה לְּהַלָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, אַף כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, וּמַקְרִיבִין מֵהֶן שֵׁשׁ חַלּוֹת בַּבֹּקֶר וְשֵׁשׁ חַלּוֹת בָּעֶרֶב:
חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר. כִּדְבָעִינַן לְמֵימַר טַעֲמָא לְקַמָּן בְּאִידָךְ פִּרְקִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: