ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
כָּל הַמְּנָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּכְלִי. הָכָא לָאו לְמַעוֹטֵי מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר אֲתָא, דִּכְתִיב (ויקרא ב) פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְגוֹ' מִנְחָה, לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִפְתִיתָה. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵין טְעוּנִים פְּתִיתָה:
כּוֹפֵל אַחַת לִשְׁנַיִם. דִּכְתִיב פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים. פָּתוֹת הַיְנוּ שְׁנַיִם, דְּכֵיוָן דְּנִשְׁבַּר הַיְנוּ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, פִּתִּים מְרַבִּינַן שֶׁתְּהֵא הַחֲתִיכָה לִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת דְּהַיְנוּ אַרְבַּע. יָכוֹל יַעֲשֶׂנָּה פֵּרוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר אֹתָהּ פִּתִּים, וְלֹא פְּתִיתֶיהָ לִפְתִיתִים. וְכֻלָּן פְּתִיתִין כַּזֵּיתִים, דְּסֵיפָא דְּמַתְנִיתִין לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר לֵיהּ אֶלָּא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא, דִּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה פְּתִיתִין כַּזֵּיתִים כּוֹפֵל כָּל זַיִת לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה:
מְכַפְּלָהּ. לֹא הָיָה מְכַפְּלָהּ לְאַרְבָּעָה, אֶלָּא לִשְׁנַיִם. דְּלֹא כְּתִיב בָּהּ אֶלָּא מִנְחַת פִּתִּים וְלֹא פָּתוֹת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: