ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
לֹג וַאֲשַׁם מְצֹרָע. כְּתִיב בְּהוּ וְהֵנִיף:
וְהַבִּכּוּרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָמַר בִּכּוּרִים טְעוּנִים תְּנוּפָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
וְאֵמוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן. בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ (ויקרא י) שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף:
אֶחָד שַׁלְמֵי אֲנָשִׁים וְאֶחָד שַׁלְמֵי נָשִׁים. טְעוּנִים תְּנוּפָה:
בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קָרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה, וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים, דְּהָכִי תַּנְיָא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת:
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְכִבְשֵׂי שְׁלָמִים שֶׁל עֲצָרֶת. הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם. כְּתִיב בְּהוּ (שם כג) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים, וְלֹא עַל מַמָּשׁ, אֶלָּא סָמוּךְ לָהֶם, כְּבָשִׂים בְּצַד הַלֶּחֶם, כְּדִבְרֵי רַבִּי בַּבְּרַיְתָא. וְכֵן הֲלָכָה:
שֶׁנֶּאֱמַר. [בַּמִּלּוּאִים] (שמות כ"ט) אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, וּמֵהוּנַף וְהוּרַם דְּמִלּוּאִים יָלְפִינַן שְׁאָר תְּנוּפוֹת. תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד:
תְּנוּפָה הָיְתָה בַמִּזְרָח. כְּלוֹמַר, אַף בַּמִּזְרָח שֶׁל מִזְבֵּחַ יָכוֹל לְהָנִיף, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַעֲרָבוֹ דְּקָרוֹב יוֹתֵר לַהֵיכָל:
וּתְנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לַהַגָּשׁוֹת. בִּתְחִלָּה מֵנִיף וְאַחַר כָּךְ מַגִּישׁ. וּבְמִנְחַת הָעֹמֶר וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת אַיְרֵי דִּטְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה, וּכְתִיב בְּמִנְחַת קְנָאוֹת (במדבר ה) וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה', וַהֲדַר וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ: