ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל. מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּבִיא בְּכָל יוֹם. וְעַל שֵׁם דִּכְתִיב בָּהּ (ויקרא ו) עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לָהּ חֲבִתִּין:
לֹא הָיוּ בָאוֹת חֲצָאִין. שֶׁלֹּא יָבִיא מִבֵּיתוֹ חֲצִי עִשָּׂרוֹן בַּבֹּקֶר וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן בָּעֶרֶב:
וְלֹא חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. שֶׁנִּשְׁאַר מִן הָעִשָּׂרוֹן שָׁלֵם שֶׁהֵבִיא הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּת וְלֹא קָרַב אֶלָּא חֶצְיוֹ:
וּשְׁנֵי חֲצָיִין אוֹבְדִים. חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁמֵּת וַחֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל זֶה שֶׁעָמַד:
מִשֶּׁל צִבּוּר. דִּכְתִיב חָק עוֹלָם, חֹק זֶה יְהֵא מִשֶּׁל עוֹלָם, כְּלוֹמַר מִשֶּׁל צִבּוּר מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים. דִּכְתִיב (שם) וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. וְהָכִי מַשְׁמַע, וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ שֶׁמֵּת, תַּחְתָּיו אֶחָד מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ:
וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִשֶּׁל צִבּוּר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹ מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים לְרַבִּי יְהוּדָה, שְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה, עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַפִּיק לֵיהּ מִכָּלִיל תָּקְטָר, שֶׁלֹּא יַקְטִירוּהָ לַחֲצָאִים אֶלָּא כֻּלָּהּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה מִשֶּׁל צִבּוּר. וְרַבִּי יְהוּדָה מַפִּיק לַהּ מִדִּכְתִיב מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, כְּשֶׁאֶחָד מִבָּנָיו מַקְרִיב לְאַחַר שֶׁמֵּת אָבִיו דְּהַיְנוּ הַיּוֹרְשִׁים, יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְלֹא חֶצְיָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁמִּשֶּׁל יוֹרְשִׁים הִיא בָּאָה: