ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
הַתְּמִידִים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִים. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּלְעִנְיַן קְדִימָה קָאָמַר דְּאֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דְּאִי בָּעֵי תְּמִידִין מַקְרִיב בְּרֵישָׁא וְאִי בָּעֵי מוּסָפִין מַקְרִיב בְּרֵישָׁא. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וּמַשְׁמַע הָעֹלָה דְּהַיְנוּ עוֹלַת תָּמִיד תְּהֵא רִאשׁוֹנָה לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, אֵין זֶה אֶלָּא לְמִצְוָה בְּעָלְמָא אֲבָל לֹא לְעַכֵּב:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵימָתַי כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִים אוֹ שׁוֹגְגִים, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִים וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, לֹא הִקְרִיבוּ הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר לֹא יַקְרִיבוּ הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, דְּהָכִי מִדְרָשׁ קְרָא, אִם אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, הֻכְשַׁר שֵׁנִי לִקָּרֵב בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְאִי לֹא לֹא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ מִזְבֵּחַ, דְּהַאי קְרָא בַּחִנּוּךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה, דִּכְתִיב לְעֵיל מִנֵּיהּ וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל נִתְחַנֵּךְ מִזְבֵּחַ, שֶׁכְּבָר הִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, אֲפִלּוּ לֹא הִקְרִיב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר יַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ, וּבְהַהוּא קְרָא לֹא כְּתִיב אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, וְתַנְיָא בְּסִפְרִי הַאי קְרָא לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא נֶאֱמַר לְמַעְלָה בַּפָּרָשָׁה וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה כוּ', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר עִמּוֹ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ שֶׁל שַׁחַר שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר קְרָא בָּתְרָא וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, מַגִּיד לָךְ שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב שֶׁל שַׁחַר יַקְרִיב שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. אֲבָל אִם מְזִידִים כוּ' לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹתָן הַמְּזִידִים, אֲבָל כֹּהֲנִים אֲחֵרִים יְכוֹלִים לְהַקְרִיב:
לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. דִּקְטֹרֶת לֹא שְׁכִיחָא בְּחַד גַּבְרָא שֶׁיַּקְטִיר קְטֹרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא [כו.] שֶׁלֹּא שָׁנָה בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְעַשֶּׁרֶת דִּכְתִיב (דברים לג) יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וּסְמִיךְ לֵיהּ בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ, הִלְכָּךְ לֹא קָנְסִינַן לְהוּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם לֹא פָּשְׁעֵי בָּהּ וְאֵינוֹ מָצוּי שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָהּ מְזִידִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁתֵּיהֶן:
שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. דִּכְתִיב (שמות ל) בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה, כְּלוֹמַר כְּשֶׁמְּדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה מִן הָאֵפֶר שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. וְאִי לָאו דְּעָבַד הַדְלָקָה בְּאוּרְתָּא מַאי בָּעֵי לְמִתְקַן בְּצַפְרָא, אַלְמָא חִנּוּךְ הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְכֵיוָן דִּמְנוֹרָה נִתְחַנְּכָה בָּעֶרֶב, קְטֹרֶת נַמִּי נִתְחַנְּכָה בָּעֶרֶב, דִּכְתִיב (שם) וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה: