ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
הַפָּר וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר. הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם. וְכֻלָּן עוֹלוֹת, חוּץ מִן הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא חַטָּאת:
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם. שֶׁאִם הֵבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת בְּלֹא הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, מְקֻדָּשִׁין:
הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים. הָנָךְ כְּבָשִׂים הֵן שְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים שֶׁהֻזְקְקוּ לִתְנוּפָה עִם הַלֶּחֶם:
וְהַכְּבָשִׂים אֵין מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם. שֶׁאִם לֹא נִמְצְאוּ כְּבָשִׂים מְבִיאִים שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהֵן קְדוֹשִׁים כְּאִלּוּ הֱבִיאוּם עִם הַכְּבָשִׂים:
קָרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם. שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם בַּמִּדְבָּר אֶלָּא הַמָּן:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס. דִּכְבָשִׂים מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם:
אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו. דְּהוּא אוֹמֵר בַּמִּדְבָּר קָרְבוּ כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים, וְלֹא הִיא:
שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים. בְּסֵפֶר בְּמִדְבַּר, כְּגוֹן קָרְבְּנוֹת מוּסָפִים הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס, קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר:
וְכָל הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. דְּהַיְנוּ בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא, לֹא קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר. וְהָנָךְ כְּבָשִׂים הָאֲמוּרִים בֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים כְּגוֹן הָנָךְ שִׁבְעָה כְּבָשִׂים וּפַר וְאֵילִים דְּעוֹלָה דְּעַל הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּשְׁלָמִים לֹא קָרְבוּ בַּמִּדְבָּר:
לֶחֶם בְּלֹא כְבָשִׂים אֵין לוֹ מִי יַתִּירֶנּוּ. שֶׁאֵין הַלֶּחֶם מֻתָּר בַּאֲכִילָה לַכֹּהֲנִים עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כְּבָשִׂים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: