ברטנורא על משנה מנחות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
קָמַץ חוּץ לִמְקוֹמוֹ. חָשַׁב בִּשְׁעַת קְמִיצָה לֶאֱכֹל הַשִּׁירַיִם חוּץ לָעֲזָרָה:
נָתַן בַּכְּלִי הִלֵּךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ. וּבְאַחַת מִשְּׁלֹשֶׁת עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ חָשַׁב עַל הַשִּׁירַיִם לְאָכְלָן חוּץ לִזְמַנּוֹ:
מִנְחַת חוֹטֵא וּקְנָאוֹת. יֵשׁ בָּהֶן עוֹד פְּסוּל אַחֵר הַמּוֹצִיאָן מִידֵי פִּגּוּל, כְּגוֹן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, דְּאָמְרִינַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דִּפְסוּלוֹת אִם קְמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וּשְׁלֹשֶׁת שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת חָשַׁב עֲלֵיהֶן חוּץ לִזְמַנָּן, אוֹ אֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְהַשְּׁאָר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, הוֹצִיאוֹ מִידֵי פִּגּוּל:
אוֹ שֶׁקָּמַץ אוֹ נָתַן בַּכְּלִי אוֹ הוֹלִיךְ אוֹ הִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. כְּלוֹמַר אֵי זוֹ מֵאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְהַשְּׁאָר עַל מְנָת לֶאֱכֹל לַשִּׁירַיִם חוּץ לִזְמַנּוֹ לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ וְאֵין בַּשִּׁירַיִם כָּרֵת:
כַּזַּיִת בַּחוּץ כַּזַּיִת לְמָחָר. חָשַׁב בְּאַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ. וְעַד הַשְׁתָּא אַיְרִינַן בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת שֶׁחָשַׁב בְּאַחַת חוּץ לִזְמַנּוֹ וּבְאַחֶרֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְעַכְשָׁיו מַיְרֵי שֶׁחָשַׁב בִּשְׁתֵּיהֶן בַּעֲבוֹדָה אַחַת. וּלְרַבִּי יְהוּדָה אִצְטְרִיךְ, דְּלֹא תֵימָא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת הוּא דְּפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה דְּבָתַר קַמַּיְתָא אָזְלִינַן, אֲבָל בַּחֲדָא עֲבוֹדָה מוֹדֶה, קָמַשְׁמַע לָן:
כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ. אַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב תְּחִלָּה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ הוֹצִיאַתּוֹ שְׁנִיָּה מִידֵי כָּרֵת:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל כוּ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא בֵּין בַּעֲבוֹדָה אַחַת בֵּין בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: