ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא. מַכְשִׁיר לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם נִטְמָא אוֹ שֶׁהָאִשָּׁה טְמֵאָה, מְטַמֵּא כְדִין מַשְׁקִין טְמֵאִים, דְּתוֹרַת מַשְׁקֶה יֶשׁ בּוֹ:
לְרָצוֹן. הַנֶּחְלָב בְּכַוָּנָה:
וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. כְּגוֹן חָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ:
שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים. וּסְתָמֵיהּ לָא חֲשִׁיב כֻּלֵּי הַאי:
שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא. דְּהַיּוֹצֵא מִמַּכָּתָהּ טָמֵא, דְּדָמֵי לְדַם חֲלָלִים שֶׁקָּרוּי מַשְׁקֶה, דְּמַה לִּי קַטְלַהּ כֻּלַּהּ, מַה לִּי קַטְלַהּ פַּלְגָּא:
שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. דְּדַם בְּהֵמָה לֹא אִקְּרֵי דַם חֲלָלִים, דְּגַבֵּי אָדָם כְּתִיב:
סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ. שֶׁהַסּוֹחֲטָן לִרְפוּאָה טָמֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לְרָצוֹן טְמֵאִים, שֶׁלֹּא לְרָצוֹן טְהוֹרִים. אַף הֶחָלָב, אַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה טָמֵא, כְּשֶׁנֶּחְלַב שֶׁלֹּא לְרָצוֹן דִּין הוּא שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר: וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן טְהוֹרִים. שֶׁאֵין הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וַעֲנָבִים חָשׁוּב מַשְׁקֶה עַד שֶׁיֵּצֵא לְרָצוֹן:
סוף הספר