ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
וְאֵלּוּ לֹא מְטַמְּאִים. אֲפִלּוּ יָצְאוּ מִן הַטָּמֵא, כְּגוֹן מִן הַזָּב וְכַיּוֹצֵא בוֹ. דִּכְתִיב בְּזוֹבוֹ טָמֵא הוּא, הוּא טָמֵא וְאֵין זֵעָה וְלֵחָה סְרוּחָה וּרְעִי שֶׁלּוֹ טְמֵאִים:
וְהַלֵּחָה סְרוּחָה. הַיּוֹצֵאת מִן הַמֻּרְסָה. וְהוּא הַדִּין בְּרוֹקֵק לֵחָה סְרוּחָה:
וְהָרְאִי. צוֹאָה. כְּמוֹ וְהָרְעִי:
וְדָם הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם. עִם הַלֵּחָה וְהָרְעִי:
וּמַשְׁקֶה בֶן שְׁמֹנָה. כָּל מַשְׁקֶה שֶׁיָּצָא מִנֵּפֶל שֶׁנּוֹלַד בֶּן שְׁמֹנָה חֳדָשִׁים, כְּגוֹן דָּמוֹ וְרֻקּוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו. לְפִי שֶׁבֶּן שְׁמֹנָה חַי הֲרֵי הוּא כְאֶבֶן:
חוּץ מִדָּמוֹ. שֶׁמְּטַמֵּא כְדָם שֶׁל בֶּן קְיָמָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצְאִין נְקִיִּים. שֶׁמּוֹצִיא אוֹתָן דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי צְלוּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כְּשֶׁשְּׁתָאָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין מַכְשִׁירִין, הוֹאִיל וְיָצְאוּ דֶרֶךְ בֵּית הָרְעִי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בָאֵלּוּ. דְּמַשְׁקִין הֵן חֲשׁוּבִין, וּמְטַמְּאִין וּמַכְשִׁירִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
חֲלֵב הַזָּכָר טָהוֹר. דְּלָא חֲשִׁיב מַשְׁקֶה. וְכֵן הֲלָכָה: