ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּטֻמְאַת אֳכָלִים (ויקרא יא) מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא, אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ וְהַדָּם וְהַטַּל, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה. וְאִי וְכָל מַשְׁקֶה, יָכוֹל מֵי תוּתִים מֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר מַיִם, מַה מַּיִם מְיֻחָדִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, אַף הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ וְהַדָּם וְהַטַּל שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, יָצְאוּ מֵי תוּתִים מֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַי, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים אֵין לוֹ שֵׁם לְוַי, דִּדְבַשׁ סְתָם אִקְּרֵי. וְעוֹד שָׁנִינוּ בַתּוֹסֶפְתָּא דְשַׁבָּת פֶּרֶק ט', מִנַּיִן לְדָם שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג) וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. מִנַּיִן לְיַיִן שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. מִנַּיִן לִדְבַשׁ שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע. מִנַּיִן לְשֶׁמֶן שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה) מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים. מִנַּיִן לְחָלָב שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד) וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ. מִנַּיִן לְטַל שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו) וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם. מִנַּיִן לְדִמְעוֹת הָעַיִן שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ) וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. מִנַּיִן לְמֵי הָאַף שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט) וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם:
דְּבַשׁ צִרְעָה טָהוֹר. דְּלָא חֲשִׁיב מַשְׁקֶה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר:
וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה. דְּלֹא תֵימָא הוֹאִיל וְהַצִּרְעָה שֶׁרֶץ הָעוֹף הוּא וְטָמֵא, הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ נַמִּי יְהֵא טָמֵא, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּדַוְקָא דְבַשׁ דְּבוֹרִים רַבְּיֵהּ קְרָא לְהֶתֵּרָא שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַי, אֲבָל דְּבַשׁ צְרָעִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי לֹא יְהֵא מֻתָּר, קָא מַשְׁמַע לָן דְּבַשׁ צִרְעָה טָהוֹר וּמֻתָּר. דְּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ דְּבַשׁ דְּבוֹרִים מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיסוֹת אוֹתָן לְגוּפָן וְאֵינָן מְמַצּוֹת אוֹתוֹ מִגּוּפָן, דְּבַשׁ צְרָעִים נַמִּי מַכְנִיסוֹת אוֹתוֹ לְגוּפָן וְאֵין מְמַצּוֹת אוֹתוֹ מִגּוּפָן: