ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
חוּץ מִשֶּׁל מוֹכְרֵי מַשְׁקֶה. מִפְּנֵי שֶׁנּוֹגְעִים בָּהֶם בְּעוֹד שֶׁמַּשְׁקֶה טוֹפֵחַ עַל יְדֵיהֶם, וְאֵין מַקְפִּידִין עַל הַלִּכְלוּךְ, שֶׁקְּלִפָּתָם מְגִנָּה עֲלֵיהֶן:
וְאִם הָיוּ מוֹכְרִים עִמָּהֶם פֵּרוֹת יְבֵשִׁים. מִתּוֹךְ שֶׁמְּנַגְּבִים יְדֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְטַנְּפוּ אֶת הַפֵּרוֹת, מְנַגְּבִים יְדֵיהֶם נַמִּי קֹדֶם שֶׁיִּגְּעוּ בַבֵּיצִים:
כָּל הַדָּגִים בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. לְפִי שֶׁהֵם מֻכְשָׁרִים בַּמַּיִם, וְהַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר מְמַשְׁמְשִׁים בָּהּ:
חֲתִיכַת הָאִלְתּוֹת. מִין דָּג שֶׁרְגִילִין לְמָכְרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. וּמָקוֹם יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ אִלְתּוֹת וְשָׁם צָדִין אוֹתוֹ וּמוֹכְרִין אוֹתוֹ:
וְדָג הַמִּצְרִי. דָּג קָטָן מְאֹד שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנּוּ קֻפּוֹת מְלֵאוֹת בְּמִצְרַיִם:
וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין. מִין דָּג שֶׁעוֹרוֹ רַךְ מְאֹד וְקוֹרִין לוֹ אלשבי"ט. וּשְׁלֹשָׁה מִינִים הַלָּלוּ אֵין הַמַּיִם מַכְשִׁירִין אוֹתָם כִּשְׁאָר דָּגִים, לְפִי שֶׁהֵן חַיִּין זְמַן מְרֻבֶּה אַחַר צֵידָתָן, וּלְאַחַר שֶׁהֵן נַעֲשִׂין אֹכֶל דְּהַיְנוּ לְאַחַר מִיתָתָן אֵין נוֹתְנִין עֲלֵיהֶם מַיִם, לְפִי שֶׁהַמַּיִם מַפְסִידִין אוֹתָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
כָּל הַצִּיר בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. שֶׁסְּתָם צִיר נָתְנוּ בוֹ מַיִם, וְהַיָּדַיִם מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ:
וְעַל כֻּלָּם. בֵּין בֵּיצִים בֵּין פֵּרוֹת בֵּין צִיר:
נֶאֱמָן. עַם הָאָרֶץ לוֹמַר לֹא הֻכְשְׁרוּ:
מִפְּנֵי שֶׁמַּפְקִידִים אוֹתָן. דְּכָל הַפֵּרוֹת מַפְקִידִים אוֹתָן אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְאִי לָאו דְּנֶאֱמָן הֵיאַךְ מַפְקִידִים. אֲבָל דָּגָה אֵין מַפְקִידִים בְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ אֵינוֹ נֶאֱמָן:
צִיר טָהוֹר. שֶׁיָּדוּעַ בּוֹ שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר עַל יְדֵי מַשְׁקֶה:
שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּ טָמֵא. דְּמַיִם כָּל שֶׁהוּ מַכְשִׁירִים אוֹתוֹ, וּמִשֶּׁהֻכְשַׁר חֶזְקָתוֹ טָמֵא, שֶׁהַיָּדַיִם מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: