ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
הַמְמַלֵּא בְקִילוֹן. כְּשֶׁהַמַּיִם מְכֻנָּסִים בְּמָקוֹם אֶחָד וּמְבַקְּשִׁים לַהֲבִיאָן אֶל שָׂדֶה אַחֵר, עוֹשִׂים לָהֶן דֶּרֶךְ שֶׁיָּבֹאוּ בוֹ אוֹתָן הַמַּיִם, וְשֵׁם אוֹתוֹ דֶרֶךְ שֶׁאוֹתָן הַמַּיִם נִמְשָׁכִים בּוֹ נִקְרָא קִילוֹן, וְעַד שְׁלֹשָׁה יָמִים אֵין אוֹתוֹ קִילוֹן מִתְנַגֵּב מִן הַמַּיִם שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכוֹ, וּמַכְשִׁירִין אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָן, שֶׁהֲרֵי הֵן לְרָצוֹן:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם נִגְּבוּ מִיָּד. רַבִּי עֲקִיבָא לֹא פָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא. דִּסְתָם קִילוֹן אֵינוֹ מִתְנַגֵּב עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְתַנָּא קַמָּא בִּסְתָם אַיְרֵי. וְהָכִי מוּכָח בְּהֶדְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא, דְּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּסְתָם שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה יָמִים: