ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
וְהֵם טְהוֹרִין. אַף עַל פִּי שֶׁפָּשַׁט אָדָם טָמֵא אֶת יָדוֹ וְנָטַל, לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ בַמַּיִם שֶׁבַּמִּקְוֶה, דִּכְתִיב (ויקרא יא) בְּכָל כְּלִי יִטְמָא, מַה כְּלִי מְיֻחָד שֶׁהוּא תָלוּשׁ וּמַכְשִׁיר, אַף כָּל שֶׁהוּא תָלוּשׁ מַכְשִׁיר, לַאֲפוֹקֵי מַיִם שֶׁבְּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁאֵינָן תְּלוּשִׁים מִן הַקַּרְקַע שֶׁאֵינָן מַכְשִׁירִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְלְשׁוּ:
הֶעֱלָם מִן הַמַּיִם. הֻכְשְׁרוּ הַתֻּרְמוֹסִין לְקַבֵּל טֻמְאָה בַּמַּיִם הַתְּלוּשִׁים:
הַנּוֹגְעִים בַּקֻּפָּה טְמֵאִים. שֶׁהַקֻּפָּה נַעֲשֵׂית רִאשׁוֹן כְּשֶׁנָּגַע בָּהּ אָדָם טָמֵא, וְהַתֻּרְמוֹסִים הַנּוֹגְעִים בַּקֻּפָּה הָווּ שֵׁנִי:
וּשְׁאָר כָּל הַתֻּרְמוֹסִים. שֶׁאֵין נוֹגְעִים בַּקֻּפָּה:
טְהוֹרִים. דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחֻלִּין:
נִדָּה מְדִיחָתוֹ וְהוּא טָהוֹר. דְּלֹא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה בַּמַּיִם שֶׁמְּחֻבָּרִים בַּמְּעָרָה: