ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
הָיָה בָהּ יָרָק נִמְכָּר. יָרָק שֶׁנִּתְלַשׁ בְּשַׁבָּת, נִמְכָּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
אִם רֹב נָכְרִים לוֹקֵחַ מִיָּד. דְּכֵיוָן דְּרֹב נָכְרִים, אַדַּעְתָּא דְנָכְרִים נִתְלָשׁ:
כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. שֶׁיֵּשׁ שָׁם יָרָק. וְאַף עַל גַּב דְּשֶׁמָּא הוּבָא מִמָּקוֹם רָחוֹק, אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּלְקְטוּ יָרָק מִמָּקוֹם קָרוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יָרָק וִיבִיאוּהוּ מִשָּׁם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים וְלָעֶרֶב יַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ, אֶלָּא גְזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לֵךְ וְהָבֵא, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיָּבֹא הַדָּבָר הַהוּא וַאֲפִלּוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב, לֹא יֹאמַר לַנָּכְרִי לַהֲבִיאוֹ בְּשַׁבָּת:
וְאִם יֵשׁ שָׁם רָשׁוּת לוֹקֵחַ מִיָּד. דְּאַדַּעְתָּא דְאָדָם חָשׁוּב רְגִילִין תָּמִיד לְהָבִיא, וְלֹא אַדַּעְתָּא דְיִשְׂרָאֵל הֱבִיאוֹ: