ברטנורא על משנה מכשירין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
רוֹחֵץ בָּהּ מִיָּד. לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ. דְּכֵיוָן דְּרֹב נָכְרִים, אַדַּעְתָּא דְּנָכְרִים הוּחֲמוּ:
אִם יֵשׁ בָּהּ רָשׁוּת. הַמַּלְכוּת קְרוּיָה רָשׁוּת, מִפְּנֵי שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ. וְלָאו דַּוְקָא מֶלֶךְ, אֶלָּא אִם יֵשׁ שָׁם אָדָם חָשׁוּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲבָדִים שֶׁמְּחַמְּמִין לוֹ עֲשָׂרָה קֻמְקוּמִיּוֹת מַיִם בְּבַת אַחַת, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ מִיָּד, וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר יִשְׂרָאֵל. דְּאָמְרִינַן לִשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם חָשׁוּב הוּחֲמוּ: