ברטנורא על משנה מכות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
כֵּיצַד הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין. הָכִי קָאָמַר, אוֹתָן עֵדִים שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין וְאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן דִּין הֲזַמָּה, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין מְקַיְּמִין בָּהֶם וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, כֵּיצַד הֵן נַעֲשִׂים זוֹמְמִים:
מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי. כֹּהֵן:
שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה. בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה אִמּוֹ קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד וַהֲרֵי הוּא חָלָל:
אֵין אוֹמְרִים. אִם הוּזַמּוּ וְהֵם כֹּהֲנִים יֵעָשֶׂה זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה לְקַיֵּם בּוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, דְּהָא כְתִיב (דברים יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם, לוֹ וְלֹא לְזַרְעוֹ. וְאִם תַּעֲשֵׂהוּ חָלָל וְהוּא כֹהֵן, פָּסַלְתָּ אֶת זַרְעוֹ לְעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר נִפְסֹל אוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא זַרְעוֹ, בָּעִינַן כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת וְלֵיכָּא, שֶׁהֲרֵי הוּא זָמַם לִפְסֹל הַנִּדּוֹן וְאֶת זַרְעוֹ:
אֶלָּא לוֹקֶה אַרְבָּעִים. דְּאָמַר קְרָא (שם כה) וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, מִשּׁוּם דְּהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, אֶלָּא, עֵדִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק וַאֲתוּ עֵדֵי אַחֲרִינֵי וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק דְּמֵעִקָּרָא וְשַׁוִּינְהוּ לְהָנָךְ רְשָׁעִים, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע:
אֵין אוֹמְרִים יִגְלֶה זֶה. דִּכְתִיב בְּרוֹצֵחַ (שם יט) הוּא יָנוּס, הוּא וְלֹא זוֹמְמָיו:
שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. בְּפָנֵינוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְזֶה אוֹמֵר לֹא גֵרַשְׁתִּי וְאֵינִי חַיָּב לָהּ כְּתֻבָּה:
וְהַלֹּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר. כְּלוֹמַר מַה יְּשַׁלְּמוּ לוֹ, אִם תֹּאמַר כָּל הַכְּתֻבָּה, וַהֲלֹא שֶׁמָּא יָמוּת אוֹ שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר וְסוֹפוֹ לִתֵּן לָהּ, נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִידִין אוֹתוֹ כְּלוּם:
אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ. מִסָּפֵק. שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה יִטְּלֶנָּה לוֹקֵחַ, וְאִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה בַעְלָהּ וְיַפְסִיד מְעוֹתָיו שֶׁנָּתַן, וְכָךְ יִתְּנוּ הָעֵדִים לַבַּעַל: