ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
וּמִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם. שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְנִשְׁאַל לְחָכָם בַּמּוֹעֵד וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ:
וּמִטְפְּחוֹת יָדַיִם. שֶׁמְּנַגְּבִים בָּהֶם יָדַיִם בִּשְׁעַת אֲכִילָה:
וּמִטְפְּחוֹת סַפָּרִים. כְּסוּת שֶׁנּוֹתְנִים הַסַּפָּרִים לַמִּסְתַּפֵּר בֵּין כְּתֵפָיו מִפְּנֵי הַשֵּׂעָר. וּכְשֶׁבָּא לְגַלֵּחַ לְאֵלּוּ הַשְּׁנוּיִים בַּמִּשְׁנָה שֶׁהֵן מֻתָּרִין לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד צָרִיךְ לְכַבְּסָהּ תָּמִיד:
מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּגִין. שֶׁמְּנַגְּבִין בָּהֵן כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִן הַמֶּרְחָץ:
וְכָל הָעוֹלִים מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. בַּמּוֹעֵד, מֻתָּרִים לְכַבֵּס בִּגְדֵיהֶם. וּכְלֵי פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ שֶׁל כָּל אָדָם מֻתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד, מִפְּנֵי שֶׁהֵן צְרִיכִין כִּבּוּס תָּדִיר, וַאֲפִלּוּ הַמְּכֻבָּסִים עֶרֶב הָרֶגֶל מִטַּנְפֵי מִיָּד וּצְרִיכִים כִּבּוּס בְּתוֹךְ הָרֶגֶל, הִלְכָּךְ לֹא גָּזְרוּ בְּהוּ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד, אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן מֻתָּר לְכַבֵּס בַּמּוֹעֵד, וְהוּא שֶׁעוֹמֵד עָרוּם בִּשְׁעַת כְּבִיסָתוֹ עִם אֵזוֹר בְּמָתְנָיו בִּלְבַד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה, שֶׁזֶּה מוֹכִיחַ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא הֶחָלוּק הַזֶּה שֶׁהוּא מְכַבֵּס בִּלְבַד: