ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין. הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם. בַּמּוֹעֵד. שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ קֹדֶם הַמּוֹעֵד. וְהוּא שֶׁפָּרַשׂ לִסְחוֹרָה אוֹ לְדָבָר הַצָּרִיךְ, אֲבָל אִם לֹא פָּרַשׂ אֶלָּא לְטִיּוּל בְּעָלְמָא אָסוּר:
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין. וַאֲפִלּוּ חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה מַנִּיחוֹ לְגַלֵּחַ, לְפִי שֶׁהָיָה בְּצַעַר:
וּמְנֻדֶּה. שֶׁהִתִּירוּ לוֹ נִדּוּיוֹ בַּמּוֹעֵד. וְקֹדֶם הַמּוֹעֵד לֹא הָיָה יָכֹל לְגַלֵּחַ, דִּמְנֻדֶּה אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת:
וּמִי שֶׁנָּדַר. שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ, וְלֹא מָצָא חָכָם שֶׁיַּתִּיר לוֹ נִדְרוֹ קֹדֶם הַמּוֹעֵד. אִי נַמִּי לֹא מָצָא פֶּתַח לַחֲרָטָה אֶלָּא בַּמּוֹעֵד:
וְהַנָּזִיר. שֶׁהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ בַּמּוֹעֵד:
הָכִי גָּרְסִינַן, וְהַמְּצֹרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטָהֳרָתוֹ. אִם חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בַּמּוֹעֵד מֻתָּר בְּתִסְפֹּרֶת, דִּכְתִיב (ויקרא יד) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. וְגִלּוּחַ דְּנֶתֶק לֹא חָשִׁיב, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר מֻעָט שֶׁמְּגַלֵּחַ סְבִיב הַנֶּתֶק. וְטַעְמָא דְּאָסוּר לְכָל אָדָם לְגַלֵּחַ בַּמּוֹעֵד חוּץ מֵאֵלּוּ הַשְּׁנוּיִים בַּמִּשְׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ לְגַלֵּחַ בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד שֶׁהֵם בְּטֵלִים בּוֹ מִמְּלָאכָה, וְיָבֹא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל רֶגֶל כְּשֶׁהֵם מְנֻוָּלִים. וְהַיְינוּ טַעְמָא נַמִּי דְּאָסְרוּ הַכִּבּוּס בַּמּוֹעֵד: