ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ. הֶדְיוֹט מִקְּרֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שָׂפָה לַבֶּגֶד שֶׁתְּהֵא שָׁוָה וּמְכֻוֶּנֶת בּוֹ, אֶלָּא מְעַקֵּם לְכָאן וּלְכָאן וְעוֹשֵׂהוּ רָחָב בְּמָקוֹם זֶה וְקָצָר בְּמָקוֹם אַחֵר:
מַכְלִיב. עוֹשֶׂה תְּפִירוֹת כְּעֵין שִׁנֵּי הַכֶּלֶב, שֶׁאֵינָן שָׁוִין זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה:
מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. אוֹרְגִין אוֹתָן בַּחֲבָלִין שְׁתִי וָעֵרֶב:
מְמַתְּחִין. אִם הָיָה אָרוּג זֶה יָמִים רַבִּים וְרָפוּ הַחֲבָלִים, מְמַתְּחִין, אֲבָל לֹא מְסָרְגִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: