ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד. לְהִקָּבֵר בּוֹ מֵת שֶׁיָּמוּת לְאַחַר הַמּוֹעֵד. כּוּכִין, בִּמְעָרָה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע. וּקְבָרוֹת, בְּבִנְיָן:
אֲבָל מְחַנְּכִין. שֶׁאִם הָיָה אָרֹךְ מְקַצְּרוֹ. וְאִם הָיָה קָצָר מַאֲרִיךְ וּמַרְחִיב בּוֹ:
נִבְרֶכֶת. שֶׁל כּוֹבְסִין, מָקוֹם מְתֻקָּן לְכַבֵּס בּוֹ הַבְּגָדִים, וְלֵית בֵּיהּ טִרְחָא כֻּלֵּי הַאי:
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. שֶׁמֵּת שָׁם, מֻתָּר לְנַסֵּר הַנְּסָרִים וְלַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן. אֲבָל בְּחָצֵר אַחֶרֶת לֹא, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מְלָאכָה אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אָדָם מְפֻרְסָם עוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן וַאֲפִלּוּ בַּשּׁוּק. וּלְדִידָן שֶׁאָנוּ מְתֵי מִסְפָּר, כָּל אָדָם הֲוֵי מְפֻרְסָם:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. לְהָבִיא עֵצִים לַעֲשׂוֹת נְסָרִים בַּתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ הָאָרוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן מְנֻסָּרוֹת קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: