ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם. שֶׁתַּחַת אִילָן זֶה, לְאִילָן אַחֵר, דְּלֵיכָּא טִרְחָא. אֲבָל לֹא יַשְׁקֶה כָּל הַשָּׂדֶה. וּבִשְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל אָיְרֵי, דְּלֹא פָּסְדֵי, שֶׁמֵּי גְּשָׁמִים מַסְפִּיקִין לוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ הֲוֵי הַרְוָחָה טְפֵי:
שֶׁלֹּא שָׁתוּ. דְּלֹא פָּסְדֵי:
בָּזֶה וּבָזֶה. אֲפִלּוּ לֹא שָׁתוּ, וַאֲפִלּוּ שְׂדֵה הַבַּעַל, דְּמִשּׁוּם הַרְוָחָה שָׁרוּ חֲכָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דִּסְתָם מַתְנִיתִין מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין דִּלְעֵיל כְּוָתֵיהּ. וּמִיהוּ שָׂדֶה לַחָה שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלָּהּ כְּמוֹ טִיט מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּכִזְרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד דָּמוּ: