ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הָאַמָּה. חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בַּקַּרְקַע שֶׁבָּהֶן הַמַּיִם הוֹלְכִים סְבִיב הַשָּׂדֶה וּמִשָּׂדֶה לְשָׂדֶה, קְרוּיִין אַמָּה, לְפִי שֶׁהֵן רֹחַב אַמָּה בְּרוּם אַמָּה:
בַּתְּחִלָּה. אִם לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד, מִשּׁוּם טִרְחָא:
וּבַשְּׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר בַּקַּרְקַע בַּשְּׁבִיעִית:
וּמְתַקְּנִים אֶת הַמְּקֻלְקֶלֶת. אִם נָפַל לְתוֹכָהּ עָפָר וְאֵינָהּ מְקַלַּחַת, מְתַקְּנִים אוֹתָהּ, אֲבָל אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וּמְתַקְּנִים קִלְקוּלֵי הַמַּיִם. מַיִם הַמְּכֻנָּסִים בַּגֻּמּוֹת לִשְׁתּוֹת מֵהֶן:
וְחוֹטְטִין. מְנַקִּין וּמְנַקְּרִין וּמוֹצִיאִין מִתּוֹכָן צְרוֹרוֹת וְקִסְמִין וְעַפְרוּרִית שֶׁנָּפַל בָּהֶן:
וּמְצַיְּנִין. עוֹשִׂין צִיּוּנִין עַל הַקְּבָרוֹת. שֶׁהָיוּ מְמַחִין סִיד וְשׁוֹפְכִין עַל הַקֶּבֶר, וְהוּא סִימָן לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בִּמְקוֹם טֻמְאָה:
וְיוֹצְאִין. שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין בַּמּוֹעֵד לְעַיֵּן הַשָּׂדוֹת שֶׁנִּזְרְעוּ כִּלְאַיִם, לַעֲקֹר אוֹתָם. לְפִי שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל כָּךְ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וּבִימֵי הַמּוֹעֵד נִשְׂכָּרִים בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּטֵלִים: