ברטנורא על משנה מועד קטן· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ עֲיֵפָה וּצְמֵאָה לְמַיִם. תַּרְגּוּם עָיֵף וְיָגֵעַ, מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי:
מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד. דְּדָבָר הָאָבֵד מֻתָּר בַּמּוֹעֵד, וּשְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לְהַשְׁקוֹתוֹ אִם אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתוֹ תָּדִיר מִיָּד נֶאֱבָד, כְּדִתְנַן בְּסוֹף מַתְנִיתִין, זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד דְּלֹא פָּסְדֵי, אֲבָל שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וְדַוְקָא שְׂדֵה לָבָן שֶׁל תְּבוּאָה שֶׁהוּא שְׁלָחִין מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד, אֲבָל שְׂדֵה שְׁלָחִין שֶׁל אִילָן לֹא שָׁרֵי בַּמּוֹעֵד, דְּלֹא פָּסְדֵי. וּבַשְּׁבִיעִית שָׁרֵי לְהַשְׁקוֹת בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל. וּבֵית הַשְּׁלָחִין, מִשּׁוּם מוֹעֵד בִּלְבָד נָקַט לַהּ:
שֶׁיָּצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁיּוֹצֵא עַכְשָׁיו מִתְּחִלָּה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין הוֹאִיל וְחָדָשׁ הוּא שֶׁמָּא יִפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן בַּמּוֹעֵד וְאִיכָּא טִרְחָא:
שֶׁלֹּא יָצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁהוּא יָשָׁן:
אֲבָל לֹא מִמֵּי גְּשָׁמִים. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מֵי קִילוֹן. קִילוֹן הֵם מַיִם שֶׁל בּוֹר עָמֹק וּבוֹ מֵי גְּשָׁמִים מְכֻנָּסִים, דְּבֵיהּ אִיכָּא טִרְחָא יְתֵרָה לִדְלוֹת:
עוּגִיּוֹת. חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בְּעִקְּרֵי הַזֵּיתִים וּבְעִקְּרֵי הַגְּפָנִים כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מַיִם: