ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה. עַל שֵׁם בּוֹר שֶׁכָּרוּ שָׁם עוֹלֵי גּוֹלָה:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אוֹתָהּ לִשְׁכַּת הָעֵץ הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהִיא לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין דִּתְנַן בְּרֵישׁ יוֹמָא, שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין:
וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה. קֵרוּי אֶחָד לִשְׁלָשְׁתָּן:
שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת. בְּצַד הַחֹל שֶׁבָּהּ. לְפִי שֶׁלִּשְׁכַּת הַגָּזִית הָיְתָה חֶצְיָהּ בַּקֹּדֶשׁ וְחֶצְיָהּ בַּחֹל, וּבְחֶצְיָהּ שֶׁל קֹדֶשׁ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַסַּנְהֶדְרִין לָשֶׁבֶת, שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, דִּכְתִיב (שמואל ב ז) וַיָבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵשֶׁב לִפְנֵי ה':
סוף הספר