ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה. אָדָם מְכַשֵּׁף שֶׁשְּׁמוֹ פַּרְוָה בָּנָה אוֹתָהּ לִשְׁכָּה עַל יְדֵי מְכַשֵּׁפוּת, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. כָּךְ מָצָאתִי. וְרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁהָיָה חוֹתֵר בַּקִּיר כְּדֵי לִרְאוֹת מִשָּׁם הֵיאַךְ הָיָה כֹּהֵן עוֹבֵד הָעֲבוֹדָה וְנֶהֱרַג שָׁם:
וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. חָמֵשׁ טְבִילוֹת שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁהוּא מְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, כֻּלָּם הָיוּ עַל גַּג בֵּית הַפַּרְוָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת בִּקְדֻשַּׁת הָעֲזָרָה. וּטְבִילוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּעִינַן בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כְּדִכְתִיב (ויקרא טז) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. חוּץ מִטְּבִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּשְׁבִיל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאַף שְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין אָדָם טָהוֹר נִכְנָס לָעֲזָרָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל, הִלְכָּךְ טְבִילָה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בַּחֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, הוּא שַׁעַר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּדָּרוֹם, וּמַעְיָן שֶׁל מַיִם הָיָה מָשׁוּךְ שָׁם בָּאַמָּה הַבָּאָה מֵעֵין עֵיטָם, וְשָׁם הָיָה טוֹבֵל טְבִילָה הָרִאשׁוֹנָה:
מְסִבָּה. בִּנְיַן אֲבָנִים מַעֲלוֹת מְגֻלְגָּלוֹת וְסוֹבְבוֹת לַעֲלוֹת לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה דֶּרֶךְ הַמְּסִבָּה: