ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ה
וּמְסִבָּה. כְּמִין מְחִלָּה וּמְעָרָה:
שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת הַתָּאִים. וּמִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלֶה בָּהּ עוֹלֶה דֶּרֶךְ הֶקֵּף וְיוֹרֵד דֶּרֶךְ הֶקֵּף, קָרוּי מְסִבָּה:
וְלוּלִין. אֲרֻבּוֹת שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲלִיּוֹת:
מְשַׁלְשְׁלִים אֶת הָאֻמָּנִים. מוֹרִידִין אוֹתָם בְּחֶבֶל בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ בִּרְאִיַּת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶלָּא מְתַקְּנִין מַה שֶּׁצָּרִיךְ בִּלְבַד וְעוֹלִין: