ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
שֶׁלֹּא יִבְעֲטוּ. שֶׁלֹּא יִטּוּ הַכְּתָלִים לִפֹּל מֵחֲמַת גָּבְהָן, וְהָיוּ הַכְּלוֹנָסוֹת הַלָּלוּ הַנִּמְשָׁכִים מִכֹּתֶל זֶה לְכֹתֶל זֶה סוֹמְכִים שְׁנֵי הַכְּתָלִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ:
וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרֹת. שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת שֶׁל הֵיכָל:
כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב. זָהָב לַהֵיכָל, וְרוֹצֶה שֶׁהַזָּהָב עַצְמוֹ שֶׁהִתְנַדֵּב יִתְנוּהוּ בַּהֵיכָל לְפִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְצֻפֶּה זָהָב, הָיָה עוֹשֶׂה מֵאוֹתוֹ זָהָב שֶׁמִּתְנַדֵּב כִּדְמוּת גַּרְגִּיר אוֹ עָלֶה אוֹ אֶשְׁכּוֹל וְתוֹלֶה בָּהּ:
וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים. מִכֹּבֶד הַזָּהָב מְרֻבֶּה שֶׁהָיָה בָּהּ, הֻצְרְכוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים לְטַלְטְלָהּ וּלְפַנּוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְזֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי, דְּלָאו דַּוְקָא שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים, וְלֹא נִתְכַּוֵּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁזָּהָב הַרְבֵּה הִתְנַדְּבוּ שָׁם: