ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
חָמֵשׁ אֲמַלְתְּרָאוֹת. קוֹרוֹת מְצֻיָּרוֹת וּמְכֻיָּרוֹת:
שֶׁל מִילָת. שֶׁל אִילָן שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ עֲפָצִים שֶׁקְרוּיִן מִילִין. כִּדְאָמְרִינַן בְּגִטִּין [דַּף יט] חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא בְּמֵי מִילִין כְּתָבוֹ:
הַתַּחְתּוֹנָה. הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה מֻשְׁכֶּבֶת עַל מַשְׁקוֹף הַפֶּתַח לְרָחְבּוֹ שֶׁל פֶּתַח שֶׁהוּא רָחָב עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהַקּוֹרָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. וְקוֹרָה שְׁנִיָּה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה עוֹדֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנָה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְהַשְּׁלִישִׁית עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, וְהָרְבִיעִית עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה, וַחֲמִישִׁית שְׁלֹשִׁים:
וְנִדְבָּךְ. שׁוּרָה. כְּמוֹ נִדְבָּכִים דִּי אֶבֶן גְּלָל (עזרא ו):
בֵּין כָּל אַחַת וְאֶחָת. חָמֵשׁ קוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא הָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אֶלָּא שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים הָיְתָה בֵּין זוֹ לָזוֹ: