ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
הָכִי גָרְסִינַן רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁלְחָהּ אַמָּה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד חָמֵשׁ. כָּךְ כָּתַב רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁמָּצָא בְּנֻסְחָאוֹת יְשָׁנוֹת מְדֻיָּקוֹת. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, רוּם, גֹּבַהּ הַמַּעֲלָה, חֲצִי אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן:
וְשִׁלְחָהּ. דְּהַיְנוּ מֶשֶׁךְ רֹחַב הַמַּעֲלָה, שֶׁזֶּהוּ מִדְרַךְ הָרֶגֶל, הָיָה אַמָּה. וּמַעֲלָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה, וְהַיְנוּ אַמָּה אַמָּה דְּקָתָנֵי:
וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה רְבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְרֹבֶד דְּקָתָנֵי, הַיְנוּ שׁוּרָה שֶׁל רִצְפָּה, כְּמוֹ מֻקָּף רְבָדִים שֶׁל אֶבֶן, עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. לְפִי שֶׁהָרִצְפָּה הָיְתָה רְחָבָה בְּלֹא מַעֲלָה, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא אָמַר שִׁלְחָהּ שָׁלֹשׁ, אֶלָּא רֹבֶד שָׁלֹשׁ, כְּלוֹמַר שׁוּרַת הָרִצְפָּה:
וְאַמָּה אַמָּה. כְּלוֹמַר מַעֲלָה חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה:
וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה שְׁבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת:
הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. פֵּרוּשׁ, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאַחַר אַרְבַּע מַעֲלוֹת שֶׁהָיָה לְכָל אַחַת אַמָּה, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה רְחָבָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַד הָאוּלָם. נִמְצְאוּ כָּל הַמַּעֲלוֹת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מִן הָרִאשׁוֹנָה עַד הָאוּלָם. וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת רֹחַב שֶׁל רִצְפָּה חֲלָקָה הָיָה מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד תְּחִלַּת הַמַּעֲלוֹת, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ' רֹבֶד חָמֵשׁ. עַד הָאוּלָם. דְּסָבַר לְסוֹף שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ מַתְחִילוֹת הַמַּעֲלוֹת: