ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
וְטַבָּעוֹת הָיוּ בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ כּוֹפְתִים אֶת הַתָּמִיד כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד, הִתְקִין יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע טַבָּעוֹת לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְהָיוּ קְבוּעוֹת בָּרִצְפָּה עֲשׂוּיוֹת כְּמִין קֶשֶׁת שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִים בָּהֶן צַוַּאר בְּהֵמָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְנוֹעֲצִים רֹאשׁ הַטַּבַּעַת בָּאָרֶץ. וְהָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, לְפִי שֶׁקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן:
שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִים. עַמּוּדִים שֶׁל אֶבֶן נְמוּכִין:
וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז. חֲתִיכוֹת מְרֻבָּעוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ עַל הָעַמּוּדִים:
וְאֻנְקְלָיוֹת. כְּעֵין מַזְלְגוֹת, אנציני"שׁ בְּלַעַ"ז:
הָיוּ קְבוּעִין. בְּאוֹתָן רְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז, וְתוֹלִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה:
וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים. שֶׁל אֻנְקְלָיוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ הָיוּ בְּכָל חֲתִיכַת עֵץ, לִתְלוֹת בְּהֵמָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה:
עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ. שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין הַקְּרָבַיִם, לְפִי שֶׁהַשַּׁיִשׁ מְקָרֵר וּמְצַנֵּן וְשׁוֹמֵר הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ: