ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין. רָאשֵׁי קוֹרוֹת בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכֹּתֶל לְהַבְדִּיל בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים:
מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם. בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
וּגְבוֹהָה אַמָּה. וְאָרְכָּהּ כְּאֹרֶךְ כָּל הָעֲזָרָה:
וְדוּכָן. שֶׁל לְוִיִּם בָּנוּי עָלֶיהָ וְעָשׂוּי כְּמִין אִצְטַבָּא, וְגֹבַהּ הַדּוּכָן אַמָּה וָחֵצִי:
וּבוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. שֶׁעוֹלִין בָּהֶן לַדּוּכָן:
כָּל הָעֲזָרָה. מִתְּחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל עַד [אַחֲרֵי] אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מָקוֹם פָּנוּי שֶׁהָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת:
עַל רֹחַב. מִצָּפוֹן לְדָרוֹם:
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. כִּדְקָא חֲשִׁיב לְהוּ וְאָזִיל. וְהָאוֹמֵר שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ לָעֲזָרָה נוֹתֵן טַעַם לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְּרָצוֹת שֶׁפָּרְצוּ מַלְכֵי יָוָן בַּסּוֹרֵג, כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּפִרְקִין. וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מְפֹרֶשֶׁת בְּפֶרֶק קַמָּא: