ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
אֹרֶךְ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
עַל רֹחַב. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם:
קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. מִלְּשׁוֹן וְהִנֵּה עָלָה קִיטוֹר הָאָרֶץ (בראשית יט), כְּלוֹמַר מַעֲלוֹת עָשָׁן, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן תִּקְרָה:
וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. לְשָׂרְפָן בָּאֵשׁ שֶׁתַּחַת הַיּוֹרָה שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהּ הַשְּׁלָמִים, דִּכְתִיב (במדבר ו) וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים:
מַתְלִיעִין בָּעֵצִים. מְסִירִין הָעֵצִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶן תּוֹלַעַת, לְפִי שֶׁהֵן פְּסוּלִים לַמַּעֲרָכָה:
לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. שֶׁשָּׁם הַמְּצֹרָעִים טוֹבְלִים בַּשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתָן כְּשֶׁבָּא לְהַכְנִיס יָדוֹ בִּפְנִים לְמַתַּן בְּהוֹנוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁטָּבַל מִבָּעֶרֶב:
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. מִכְּלַל דְּרֵישָׁא כֻּלַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קָאָמַר לָהּ, וְהָכִי מוּכָח בַּגְּמָרָא דְּיוֹמָא דִּסְתָם מַתְנִיתִין דְּמִדּוֹת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא:
וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה. פֵּרֵשׁ רַמְבַּ"ם, פְּרוּצָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת מְחִצָּה:
כְּצוֹצְטְרָה. כְּמוֹ גְּזוּזְטְרָא הִקִּיפוּ סָבִיב לְעֶזְרַת נָשִׁים, שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת לְמַעְלָה עַל הַגְּזוּזְטְרָא וְהָאֲנָשִׁים לְמַטָּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ:
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. גֹּבַהּ קַרְקַע עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מֵעֶזְרַת נָשִׁים:
לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת. אֲרֻכּוֹת וּבַעֲלֵי זָוִיּוֹת כְּדֶרֶךְ כָּל הַמַּעֲלוֹת, אֶלָּא עֲגֻלּוֹת כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה: