ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה. שְׁנֵי כְּתָלִים אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה לַשַּׁעַר, הָיוּ בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִים מִחוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה לְצַד הַר הַבַּיִת, וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה לְמַעְלָה עַל אוֹתָן שְׁנֵי כְּתָלִים:
וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. בְּאֶחָד מִן הַכְּתָלִים הָיָה פֶּתַח הַיּוֹצֵא לַחֵיל, דְּהַיְנוּ מָקוֹם לִפְנִים מֵחוֹמַת הַר הַבַּיִת מִחוּץ לָעֲזָרָה וְהוּא קָרוּי חֵיל:
שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שָׁם מַכְנִיסִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן:
בֵּית הַמּוֹקֵד. עַל שֵׁם שֶׁמְּדוּרוֹת דּוֹלְקִים בָּהּ תָּמִיד לְהִתְחַמֵּם שָׁם הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי שֶׁהוֹלְכִים יְחֵפִים, קָרוּי בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, וּלְאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו הָיוּ אַרְבַּע לְשָׁכוֹת קְטַנּוֹת כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל: