ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
שַׁעַר הַדֶּלֶק. עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִים דֶּרֶךְ שָׁם עֵצִים שֶׁל מַעֲרָכָה הַדּוֹלְקִים עַל הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָא שַׁעַר הַדֶּלֶק:
שֵׁנִי לוֹ שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. גָּרְסִינַן, שֶׁשָּׁם הָיוּ מַכְנִיסִים הַבְּכוֹרוֹת שֶׁשְּׁחִיטָתָן בַּדָּרוֹם:
שַׁעַר הַמָּיִם. כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל [מז] וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְּמָנִית, וְהַיְנוּ דָּרוֹם שֶׁקָּרוּי יָמִין כְּדִכְתִיב צָפוֹן וְיָמִין. וְרָאָה יְחֶזְקֵאל בַּנְּבוּאָה שֶׁהָיוּ מַיִם יוֹצְאִים מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דַּקִּים כְּקַרְנֵי חֲגָבִים וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר זֶה נַעֲשִׂים כִּמְלֹא פִּי פַּךְ קָטָן, וְהַיְנוּ דְּקָרִי לָהֶם מַיִם מְפַכִּים:
שַׁעַר נִקָּנוֹר. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא:
פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ. מְמֻנֶּה הָיָה לְהַלְבִּישׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וּלְהַפְשִׁיטָן אַחַר עֲבוֹדָה וְלִשְׁמֹר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה:
לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין. בָּהּ הָיוּ עוֹשִׂין הַמִּנְחָה שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב בְּכָל יוֹם מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב, וְעַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ויקרא ו) עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, נִקְרֵאת חֲבִתִּין: