ברטנורא על משנה מדות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. שֶׁבָּהֶן הָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִים לְהַר הַבַּיִת:
קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב. שַׁעַר שֶׁל הַר הַבַּיִת שֶׁבְּצַד מַעֲרָב קִיפוֹנוֹס שְׁמוֹ, וְשֶׁל צָפוֹן טָדִי שְׁמוֹ:
עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה. כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה צִוּוּ לָהֶם מַלְכֵי פָּרַס לְצַיֵּר צוּרַת שׁוּשַׁן הַבִּירָה עַל שַׁעֲרֵי הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מוֹרָא מַלְכוּת, וְצִיְּרוּהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:
כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה. מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּסָבַר אֵין פָּרָה אֲדֻמָּה נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
וְכָל מְסַעֲדֶיהָ. כָּל הַכֹּהֲנִים הַמְסַיְּעִים וְסוֹעֲדִים לַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ:
לְהַר הַמִּשְׁחָה. לְהַר הַזֵּיתִים שֶׁהוּא בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שָׁם הָיוּ שׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה: