ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
וְלֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד. שֶׁלֹּא יִטְעֶה הַמְּתֻרְגְּמָן, שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל פֶּה:
וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם יִרְצֶה. וְלֹא אִכְפַּת לָן אִם יִטְעֶה, דְּלֹא נַפְקָא לָן הוֹרָאָה מִנַּיְהוּ:
וְאִם שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת. כְּגוֹן כִּי כֹה אָמַר ה' חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם, כִּי כֹּה אָמַר ה' מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה', הֵם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת רְצוּפִים:
מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. מִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וַאֲפִלּוּ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן:
וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. אֲבָל בְּעִנְיָן אֶחָד מְדַלְּגִין, כְּמוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, וּמְדַלֵּג וְקוֹרֵא אַךְ בֶּעָשׂוֹר:
עַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן. הַמְדַלֵּג בֵּין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן אֶחָד, בֵּין בַּנָּבִיא וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, לֹא יִשְׁהֶא אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיַּשְׁלִים הַמְּתֻרְגְּמָן לְתַרְגֵּם מַה שֶּׁהוּא צָּרִיךְ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵין כָּבוֹד לַצִּבּוּר לַעֲמֹד שָׁם בִּשְׁתִיקָה: