ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד
משנה א
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. רָצָה עוֹמֵד רָצָה יוֹשֵׁב:
קְרָאוּהָ שְׁנַיִם. בְּיַחַד:
יָצְאוּ. וְלֹא אָמְרִינַן שְׁנֵי קוֹלוֹת אֵין נִשְׁמָעִין כְּאֶחָד, דְּכֵיוָן דַּחֲבִיבָא לְהוּ יַהֲבֵי דַּעְתַּיְהוּ:
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ. אַחֲרֶיהָ, יְבָרֵךְ. אֲבָל לְפָנֶיהָ חַיָּב לְבָרֵךְ בְּכָל מָקוֹם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם. דִּקְרִיאָה שֶׁל יוֹם עִקָּר, דִּכְתִיב (אסתר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּכֵיוָן שֶׁבֵּרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּלַּיְלָה לֹא יְבָרֵךְ בַּיּוֹם שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא:
וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה לַצִּבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יְמֵי מְלָאכָה. וְשַׁבָּת בַּמִּנְחָה נַמִּי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּל הַיּוֹם הָיוּ רְגִילִים לִדְרֹשׁ. וּמֵהַאי טַעְמָא נַמִּי אֵין מַפְטִירִין:
הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הַמַּתְחִיל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ. וְהָאַחֲרוֹן, הַחוֹתֵם שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְכָל שְׁאָר הַקּוֹרִין בַּתּוֹרָה אֵין מְבָרְכִין לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ. וְהָאִידְנָא נְהִיגֵי עַלְמָא דְּכֻלְּהוּ מְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, גְּזֵרָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִים וְלֹא שָׁמְעוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁבֵּרֵךְ לְפָנֶיהָ וְיֹאמְרוּ אֵין בְּרָכָה בַּתּוֹרָה לְפָנֶיהָ, וּמִשּׁוּם הַיּוֹצְאִים וְלֹא יִשְׁמְעוּ הַחוֹתֵם מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ וְהָרִאשׁוֹנִים לֹא בֵּרְכוּ, וְיֹאמְרוּ אֵין בְּרָכָה בַּתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ:
משנה ב
וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. דִּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד נַמִּי אִיכָּא בִּטּוּל מְלָאכָה, דִּמְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד מֻתֶּרֶת:
בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה. דְּכָל דִּטְפֵי לֵיהּ מִלְּתָא מֵחַבְרֵיהּ, טָפֵי לֵיהּ גַּבְרָא. הִלְכָּךְ בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבַמּוֹעֵד דְּאִיכָּא קָרְבַּן מוּסָף קוֹרִין אַרְבָּעָה. יוֹם טוֹב דְּאִיכָּא בִּטּוּל מְלָאכָה קוֹרִין חֲמִשָּׁה. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּעָנוּשׁ כָּרֵת קוֹרִין שִׁשָּׁה. שַׁבָּת דְּחִיּוּב סְקִילָה קוֹרִין שִׁבְעָה:
משנה ג
אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע. עֲשָׂרָה שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר שֶׁקָּרְאוּ צִבּוּר אֶת שְׁמַע, עוֹמֵד אֶחָד וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע. פּוֹרְסִין, לְשׁוֹן פְּרוּסָה, כְּלוֹמַר חֲצִי דָּבָר, מִשְּׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת:
וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה. שְׁלִיחַ צִבּוּר:
וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶן. לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים:
וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה. בְּצִבּוּר. וְכָל הָנֵי אֵין נַעֲשִׂים בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לֹא יְהֵא בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כְּתִיב הָכָא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב הָתָם (במדבר טו) הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, מַה לְּהַלָּן עֲשָׂרָה, שֶׁאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, אַף כָּאן עֲשָׂרָה:
וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. לְמֵת, כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ הָיוּ יוֹשְׁבִים שֶׁבַע פְּעָמִים לִכְבוֹד הַמֵּת, וְאוֹמְרִים עַל כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק שֶׁל הֶסְפֵּד עִמְדוּ יְקָרִים עֲמֹדוּ, שְׁבוּ יְקָרִים שֵׁבוּ. וּבְבָצִיר מֵעֲשָׂרָה לַאו אֹרַח אַרְעָא:
בִּרְכַּת אֲבֵלִים. בִּרְכַּת רְחָבָה. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּרָכָה כְּנֶגֶד אֲבֵלִים, וּבְרָכָה כְּנֶגֶד הַמְּנַחֲמִים כוּ', כְּדִמְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת [דַּף ח]:
וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה כְּשֶׁחוֹזְרִין מִן הַקֶּבֶר וּמְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים, וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה:
וּבִרְכַּת חֲתָנִים. שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁאוֹמְרִים לֶחָתָן:
וְאֵין מְזַמְּנִין. כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אֹרַח אַרְעָא:
וְהַקַּרְקָעוֹת. שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הַבָּא לִפְדּוֹתָן צָּרִיךְ עֲשָׂרָה וְאֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן, דַּעֲשָׂרָה כֹּהֲנֵי כְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת הֶקְדֵּשׁוֹת, שְׁלֹשָׁה בַּעֲרָכִין וּשְׁלֹשָׁה בַּבְּהֵמָה וְאַרְבָּעָה בַּקַּרְקָעוֹת:
וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אִם אָמַר דָּמַי עָלַי, שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד, וְעֶבֶד אִתְקַשׁ לַקַּרְקָעוֹת, דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם. וְכִי הֵיכִי דִּבְקַרְקָעוֹת בָּעִינַן עֲשָׂרָה וְחַד מִנַּיְהוּ כֹּהֵן, הָכִי נַמִּי בָּאָדָם:
משנה ד
וְלֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד. שֶׁלֹּא יִטְעֶה הַמְּתֻרְגְּמָן, שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל פֶּה:
וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם יִרְצֶה. וְלֹא אִכְפַּת לָן אִם יִטְעֶה, דְּלֹא נַפְקָא לָן הוֹרָאָה מִנַּיְהוּ:
וְאִם שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת. כְּגוֹן כִּי כֹה אָמַר ה' חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם, כִּי כֹּה אָמַר ה' מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה', הֵם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת רְצוּפִים:
מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. מִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וַאֲפִלּוּ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן:
וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. אֲבָל בְּעִנְיָן אֶחָד מְדַלְּגִין, כְּמוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, וּמְדַלֵּג וְקוֹרֵא אַךְ בֶּעָשׂוֹר:
עַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן. הַמְדַלֵּג בֵּין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן אֶחָד, בֵּין בַּנָּבִיא וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, לֹא יִשְׁהֶא אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיַּשְׁלִים הַמְּתֻרְגְּמָן לְתַרְגֵּם מַה שֶּׁהוּא צָּרִיךְ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵין כָּבוֹד לַצִּבּוּר לַעֲמֹד שָׁם בִּשְׁתִיקָה:
משנה ה
הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא. מִי שֶׁרָגִיל לְהַפְטִיר בַּנָּבִיא, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע בָּרַבִּים:
וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בַּתְּפִלָּה, הוֹאִיל וּמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְהַפְטִיר דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּבוֹדוֹ, תִּקְּנוּ לוֹ אֶת זוֹ לִכְבוֹדוֹ:
וְאִם הָיָה קָטָן. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְלֹא לִפְרֹס עַל שְׁמַע:
אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. עוֹבְרִים לִפְנֵי הַתֵּבָה:
עַל יָדוֹ. בִּשְׁבִילוֹ:
משנה ו
קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁאָמְרוּ דַּוְקָא מִשְּׁלִישִׁי וָאֵילָךְ:
אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. לְפִי שֶׁהוּא בָּא לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, וְכָל שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אִם הוּא כֹּהֵן, שֶׁאֵין כָּבוֹד לַצִּבּוּר שֶׁיִּהְיוּ כְּפוּפִין לְבִרְכָתוֹ:
פּוֹחֵחַ. בְּגָדָיו קְרוּעִים וּזְרוֹעוֹתָיו נִרְאִים מִבַּחוּץ. עָרֹם וְיָחֵף, מְתַרְגְּמִינַן פּוֹחֵחַ וְיָחֵף:
פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. שֶׁהֲרֵי הוּא מְחֻיָּב בַּדָּבָר:
אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה. מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְכֵן לִפְנֵי הַתֵּבָה וְכֵן לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא לַצִּבּוּר:
סוּמָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מְאוֹרוֹת יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה מִן הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹאִין אוֹתוֹ וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִן הַמִּכְשׁוֹלִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרֹס. שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הֲנָאָה מֵהֶם לְעוֹלָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ז
כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין. וְכֵן בְּפָנָיו אוֹ בְּרַגְלָיו:
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת בְּסַנְדְּלֵיהֶן לַדּוּכָן, וְאִם יֵשׁ מוּמִין בְּרַגְלָיו יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹאוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּיָדָיו, וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶן עֵינָיו כֵּהוֹת, [חֲגִיגָה ט"ז ע"א], לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּין יְדֵיהֶם:
אִסְטִיס. צִבְעוֹ דּוֹמֶה לַתְּכֵלֶת:
פּוּאָה. שָׁרָשִׁים אֲדֻמִּים שֶׁצּוֹבְעִים בָּהֶם אָדֹם. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, כְּלוֹמַר רָגִיל עִמָּהֶם וְכֻלָּם יוֹדְעִים בַּמּוּמִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹ בַּצֶּבַע שֶׁבְּיָדָיו, אוֹ שֶׁרֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ, מֻתָּר, דְּשׁוּב אֵין מִסְתַּכְּלִים בּוֹ:
משנה ח
אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר. חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִינוּת נִזְרְקָה בּוֹ, דְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַקְפִּידִין בְּכָךְ:
הָעוֹשֶׂה תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עֲגֻלּוֹת. כֶּאֱגוֹז אוֹ כְּבֵיצָה:
סַכָּנָה. שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בְּרֹאשׁוֹ:
וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. דִּתְפִלִּין מְרֻבָּעוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ מִינוּת. שֶׁבּוֹזִים דִּבְרֵי חֲכָמִים וְהוֹלְכִים אַחַר מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא, וְאוֹמְרִים בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ, עַל יָדְךָ מַמָּשׁ. וַחֲכָמִים לָמְדוּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה בֵּין עֵינֶיךָ, בִּמְקוֹם שֵׂעָר שֶׁבָּרֹאשׁ, מְקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס. עַל יָדְךָ, בְּגֹבַהּ הַיָּד, קִבֹּרֶת בְּרֹאשׁ הַזְּרוֹעַ, שֶׁתְּהֵא כְּנֶגֶד הַלֵּב:
צִפָּן זָהָב וְכוּ'. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (שמות יג) לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מֵעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְלֹא מִזָּהָב:
וּנְתָנָהּ עַל בֵּית אֻנְקְלִי. עַל בֵּית יָד הַמַּלְבּוּשׁ מִבַּחוּץ. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר לְךָ לְאוֹת, וְלֹא לָאֲחֵרִים לְאוֹת:
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים. בְּנֵי אָדָם הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם חוּץ מִדַּעַת הַחֲכָמִים:
משנה ט
יְבָרְכוּךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ מִינוּת. שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְצָרֵף עִמָּהֶם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲגֻדַּת תַּעֲנִיּוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע וּמְנָּאָה הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת:
עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ עַל קַן צִפּוֹר וְגָזַרְתָּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דברים כב), כֵּן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. מַשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ, שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים, וְהֵם אֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת:
וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ. עַל טוֹבָתְךָ נוֹדֶה לְךָ. מַשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ, שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה:
מוֹדִים מוֹדִים. דְּמֵחֲזֵי כִּשְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת, כְּמוֹדֶה וּמְקַבֵּל עָלָיו שְׁנֵי אֱלֹהוּת:
הַמְּכַנֶּה בָעֲרָיוֹת. שֶׁדּוֹרֵשׁ פָּרָשָׁה שֶׁל עֲרָיוֹת בִּלְשׁוֹן כִּנּוּי, שֶׁאוֹמֵר דְּלֹא בָּעֲרָיוֹת מַמָּשׁ דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא יְגַלֶּה קְלוֹן אָבִיו וּקְלוֹן אִמּוֹ בָּרַבִּים:
וּמִזַּרְעָךְ לֹא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא. לֹא תָּבֹא עַל הַגּוֹיָה וְתוֹלִיד בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִנְזִיפָה. שֶׁעוֹקֵר הַכָּתוּב מִמַּשְׁמָעוּתוֹ, וְנוֹתֵן כָּרֵת לַבָּא עַל הַגּוֹיָה, וּמְחַיְּבוֹ חַטָּאת עַל הַשּׁוֹגֵג:
משנה י
מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְלֹא חָיְשִׁינַן לִיקָרֵיהּ דְּדָוִד. וְהוּא, דְּלֹא כְּתִיב אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד, כִּדְבָעִינַן לְמֵימַר לְקַמָּן:
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְלֹא חָיְשִׁינַן לִיקָרָא דְּיִשְׂרָאֵל:
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי. מִן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן עַד וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם וְגוֹ', וּפָסוּק וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּל אֵלוּ נִקְרָאִים וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּאַהֲרֹן:
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. נִקְרָאִים וְלֹא מִתַּרְגְּמִין מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָּנִים, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִים שֶׁכְּדַאי הֵן יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת לָהֶם פָּנִים:
מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן. לֹא נִקְרָאִים בַּהַפְטָרָה, וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, כָּל אוֹתָן פְּסוּקִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד. אֲבָל אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן אַמְנוֹן סְתָם, הָא אָמְרִינַן לְעֵיל מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם:
אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. דִּלְמָא אָתֵי לְשַׁיּוֹלֵי וּלְעִיּוּנֵי בָּהּ:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם (יחזקאל טז), מִשּׁוּם יִקְרָא דִּירוּשָׁלַיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
סוף הספר